סדנת צילום וסטיילינג מזון: שישי עם בלוגרים נבחרים

כל מי שנכנס לסטודיו, בין אם לצילומי פורטרט או קוסמטיקה, מגלה מהר מאוד שהאהבה הגדולה שלי היא צילומי מזון. יש משהו באוכל שעובר בצילום כמו ששום דבר אחר לא יכול. נכון שהסטודיו מתגאה באיכות חסרת פשרות וקידמה טכנולוגית ברמה עולמית, אבל לפעמים צריך לחזור למקורות ולחשוב איך להנפיק את הצילום הכי טעים שיש גם בתנאים ביתים בסיסים.

בשבילי זה גיוון, אבל מדובר באתגר יומיומי בשביל בלוגרי האוכל. זו רק אחת הסיבות שבגללן הייתי נרגש מאוד ביום שישי, לרגל מפגש מיוחד שבו כינסנו שבע בלוגריות מובילות (נשבע שלגמרי בפוקוס יצאו רק נשים!) לסדנת צילום וסטיילינג של אוכל בדגש אחד: פשוט, פשוט, פשוט.

לשמחתנו הגיעה לסטודיו חבורה שמחה ועליזה, מוכנה ללמוד: עלמה מדברים בעלמה, תמונות מהחיים הטובים – שונית וייס, יהודית מקסם של עוגה, אפרת אז מה את עושה כל היום, הגרגרנית, רחל מבישול בזול ומור של מורקייק.

יחד איתי בסטודיו התארחה נורית ברניצקי – מעצבת מזון (סטיייליסטית) מבכירות התחום בישראל, עובדת רבות גם מחוץ לארץ – בהפקות גדולות באירופה ובמדינות נוספות, כולל עבור מותגים כמו פיצה דומינוס, מקדונלדס ועוד. נורית ואני עובדים רבות יחד ונבחרים שוב ושוב על ידי משרדי הפרסום לצילומים גדולים. לאחרונה אף התחלנו להשתתף בתחרויות בינלאומיות בתחום צילומי המזון.

צילום מזון ביתי באור יום: סדנה לבלוגרי אוכל from shlomi arbiv on Vimeo.

לפני המפגש קראתי את הבלוגים שלהן וגם הן עשו עבודת הכנה פה באתר ובעמוד הפייסבוק שלי, ככה שזו לא היתה פגישה עיוורת לחלוטין. עוד בזמן ארוחת הבוקר המפנקת, נשבר הקרח ונוצרה אווירה משוחררת וכיפית שליוותה את כל המפגש. שתיים הגיעו מירושלים, אחת מחיפה והשאר מאזור המרכז, כולן מוכנות ללמוד. אחרי הסבר קצר עברנו ישר להתנסויות מעשיות. בתחילה צילמנו סיר של קציצות ברוטב עגבניות אדום, שיחקנו עם רקעים ולמדנו טריקים קטנים של תאורה וניצול מקסימלי של המצלמה הפרטית של כל אחד. היה מרתק לשמוע מהם על האתגרים שלהם, על השאלות של הקוראים ועל הדינמיקה המעניינת שנוצרה בינן ובין הקוראים שלהן.

אחרי הפסקת קפה ועוגת השמרים הנפלאה של רעייתי טובי עברנו לצילום מרק חם, כהכנה לחורף שמגיע אלינו. גם פה עברנו תהליך מעניין יחד, אבל השיא היה כשעברנו לצילום חופשי. כל אחת בחרה כלי הגשה מתוך המגוון שקיים בסטודיו, בחרה רקע והתחילה לנסות להגיע לתמונה הטעימה ביותר. נורית עברה ביניהן ועזרה למי שרצתה להוסיף לפריים שלה כף, מפית או ענף רוזמרין. חדוות היצירה בסטודיו הזכירה את זו שבגן ילדים, זה היה משחק מרתק שהדביק במצב רוח טוב את כל מי שהיה בסטודיו.

לסיכום, מדובר בחוויה מיוחדת עבורי ואני מקווה שגם עבורן. אין תחליף לקשר הבלתי אמצעי הזה והאמת שהזמן פשוט טס, וכל מי שעשה תוכניות לצהריים מצא את עצמו דוחה אותן כדי שהזמן המיוחד הזה לא יגמר. בעקבות המפגש איתן אני מגבש מאמר עם טריקים ועצות לצלמים חובבים שרוצים את התמונה הטעימה ביותר שיעלה פה בקרוב. עכשיו אני מחכה לראות מה הן יכתבו עלי. אחרי הכל, אין כמו ביקורת בונה. 🙂

איך זה נקרא מהצד שלהן?
חוויות מהסדנה של רחל מבישול בזול.
חוויות מהבלוג קסם של עוגה.